בתקופה זו של השנה הימים קצרים והלילות ארוכים.
מזג האוויר קריר ופחות מבלים בחוץ, בחורף אנשים נשארים יותר זמן בתוך הבית.
בעונה קרה הגוף דורש יותר מזון כי צריך יותר אנרגיה בשביל להתחמם ויש יותר נטייה למצב רוח אפרורי.
בתוך כל הימים הקרים והגשומים האלה יש לנו חג. חג שמותאם בדיוק למזג האוויר הזה, חג שבו כל בני הבית מתכנסים על הספה, מתכסים יחד בשמיכה ומביטים בנרות החמימים. ודווקא אז החורף כבר לא כל כך קר ואפור, לפתע אנחנו אוהבים את הקרירות שבחוץ ומעריכים את החמימות שבפנים.
יש נשים שבמשך כל ההריון הן חוות מגוון תופעות לוואי קשות ומרגישות רוב הזמן מאוד לא טוב. נשים שבמשך תשעה חודשים הן לא יכולות לתפקד כלל וזה מרגיש להן בודד ואפרורי כמו חורף אחד קיצוני וארוך. בלתי אפשרי לצאת מהבית וקשה להן לבצע פעולות יומיומיות גם בתוך הבית.
המשפט "הריון זו לא מחלה" - לא תופס לגביהן כי הן באמת מרגישות חלושות מאוד.
ואז, בקצה של המנהרה החשוכה לאחר קושי ארוך מאוד נדלק אור, זה מתחיל בדבר קטן, כמו נר אחד, ציר אחד, תאריך אחד, שחיכו לו כל כך הרבה זמן ורק התפללו להגיע למועד הזה בריאים ושלמים. לאט לאט האור הקטן הזה גדל עוד ועוד, כמו חנוכייה שהולכת ומתמלאת בנרות, ככה גם הלידה מתקדמת עוד ועוד.
במהלך הלידה היולדת מרגישה שהאור שלה הולך וגדל עד שנהיה גדול מאוד והשמחה שלה קרובה מאוד.
שיא חנוכה זה כאשר החנוכייה מלאה ומפיצה אור גדול מאוד כך גם בלידה כאשר הפתיחה מלאה, התינוק נולד והחדר מתמלא באור יקר וגדול.
וכמו עיניים של אמא שמביטות בנרות ומתמלאות בדמעות והלב מלא בתפילה כך גם בחדר הלידה - עיניים של אמא מביטות בתינוק הרך, מלאות באור, הודיה ודמעות.
Comments